יעקב איש המצבות - פרשת 'וישלח'


יעקב איש המצבות - פרשת 'וישלח'


בפרשה אנו פוגשים ביעקב השב מגלותו בחרן -שם נישא לרחל וללאה- לכנען. לאחר המפגש הדרמטי עם אחיו עשיו והפרידה ממנו, הוא נכנס לעיר שכם.

עם הגעתו לעיר הוא מציב מזבח בכניסה לעיר - " וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

כאן אנו נזכרים שיעקב רגיל בהצבת מצבות, הוא כבר הציב לפני כן שתיים, ושתי מצבות נוספות יציב בהמשך מסילת חייו בכנען.


ניזכר במצבה הראשונה שהקים (בפרשה הקודמת –'ויצא').

זה היה כאשר יעקב יצא מכנען לדרכו לחרן- לאחר חלום ההתגלות, הסולם הניצב והמגיע השמימה, בו עולים ויורדים מלאכים.

כעדות לחלומו יעקב מקים מצבה ומציין כי פה התרחש אירוע חשוב ומכונן עבורו שעליו לזוכרו. נוכחות המצבה מעצימה את מימד הזכרון ומחייבת את יעקב לשוב ולבקר, וכך יעשה בחזרתו מחרן.

יעקב רושם את ההבטחה שהיתה לו בהתגלות בחלומו בהשתמשו ב'אבן החלום' - "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה" .


*בפעם שנייה (אף היא בפרשה הקודמת- 'ויצא'), יעקב הבורח מחמיו לבן בחרן (בגלל חששו שלבן יעכב אותו מלצאת), מקים מצבה לאחר שלבן השיג אותו בהר הגלעד בדרכו הנחפזת לכנען.

השניים מגיעים לידי הבנה מחודשת, ועורכים הסכם ביניהם : "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה".

לאחר יישוב הקונפליקט הקשה ביניהם בעניין בריחתו, יעקב מותח קו גבול גיאוגרפי בינו לבין חמיו (כך בדומה להתמודדות אבותיו, אברהם ויצחק, בסכסוכים עם שכניהם על בארות מים).

יעקב מציין את הפרדת הגבולות ביניהם כדי להזכיר לו גם את הימנעות חזרתו לארץ משפחתו בחרן : "וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ ".


*בחזרתו לכנען לאחר גלותו בחרן - בפרשת 'וישלח'- לאחר המפגש המפוייס עם אחיו עשיו, יעקב נכנס לעיר שכם – "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם".

שוב מופיע הפועל י.צ.ב ביחס ליעקב, אף שאין מדובר במצבה אלא במזבח - "וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּח". יעקב מציין את שיבתו לארץ והתבססותו בה.

בכניסתו לעיר הוא נפרד ממרחב הגלות, ובו זמנית מצהיר על עובדת השתייכותו והתבססותו מחדש בארץ לידתו. הוא מציב גבול חדש - פנימי, ומבקש להתרגל למציאות שתהיה קבועה, ובכך מבטא את מחוייבותו החדשה.


*בפעם הרביעית יעקב חוזר למקום ייחודי המוכר לו מכבר.

יעקב שב לנקודת מוצאו בכנען, בית אל, משם החל דרכו אל 'גלותו.'

בבית-אל הקים את המצבה הראשונה, ביטוי להבטחה למסע בטוח וזהיר ושיבה מהגלות. עכשיו כמעשה נחוץ של 'סגירת מעגל' - "כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו" , כאשר השלים את מסלולו, הוא מציין אכן שב בבטחה לארץ, מקים יעקב מחדש מצבה בבית-אל - "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן".

בנוסף להתייחסותו לאירועי העבר, יעקב מבקש התגלות מחודשת של הדיבור, הבטחה לעתיד, כזו שתשחרר אותו לגמרי מזהותו הקודמת :

"לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ".

השם 'ישראל' יציב את יעקב במקום אחר. לכך מצטרפת הבטחה מחודשת ליעקב לגבי זיקתו לארץ כנען: "לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ ".


*בפעם החמישית והאחרונה יציב יעקב מצבה לאחר מות רחל אשתו.

רחל נפטרה באופן פתאומי בדרכם מבית-אל אל אפרת.

במקום מותה יעקב מבקש לעשות ציון לקברה: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל". למצבה זו משמעות שונה משאר המצבות, היא עדות לא רק לאירוע שהתרחש ולמקום הקבורה, אלא לקשר החזק של יעקב לרחל ומערכת היחסים המורכבת ביניהם לאורך חייהם (האם יש בכך ביטוי גם לרגשות אשמה של יעקב?).

השהות בגלות והשיבה ממנה יוצרים מסלול זכרון ייחודי המעוצב באמצעות אבני זכרון. החזרה לארץ המוצא, מחייבת הבטחה מחדש להשתקעות ויצירת זיקה למקום באמצעות הצבת ציונים.

הקמת המצבות על ידי יעקב נובעת גם מעובדת היותו גולה בודד, היותו חרד וחלש והצטרכותו בחיזוק עצמי. יעקב זקוק לפיכך ליציבות, על ה'עקוב' להתייצב מחדש, ישר בחייו, והמצבות הן הביטוי לתנועה זו.



על המחבר:

"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".



19 views0 comments

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017