אתיקה ונישואין - פרשת 'חיי שרה'

אתיקה ונישואין - פרשת 'חיי שרה'



אליעזר עבד אברהם הזקן נשלח למשימת שידוכים עבור הבן יצחק, "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק", אצל משפחתו של אברהם הנמצאת בחרן.

לסיפור השליחות והשיבה לכנען (פרק כד') מוקדשים לא פחות מ- 67 פסוקים!

זהו קטע ארוך יחסית לנושא אחד בספר 'בראשית'.

הסיפור כולל בתחילתו את דברי אברהם לאליעזר בכנען והשבעתו בעניין שליחותו, לאחר מכן דברי אליעזר ומחשבותיו לפני הפגישה עם רבקה על יד הבאר בארץ חרן, פנייתו אל רבקה המשקה את הצאן, תגובת רבקה לאליעזר במילים ובמעשים, ולבסוף בבית משפחת רבקה, הדברים בין אחיה, אביה ואמה לבין אליעזר בנוכחות רבקה.

הסיפור מסתיים כאשר יצחק לוקח לאישה את רבקה שהגיעה לכנען :

"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה".

ייחודיותו של הסיפור הוא בחזרה על תוכן דברי אליעזר (המכונה בסיפור ה'עבד') שלוש פעמים!!

הפעם הראשונה בו נמסרים דברים היא כאשר אליעזר הגיע לחרן והוא ניצב לפני באר המעין, והמספר מוסר לנו את תנאיו לבחירת הנערה ליצחק - זו שתשקה אותו ואת גמליו. הפעם השנייה היא כאשר מתוארת התנהגותה של רבקה וזאת בדיוק כפי שציפה אליעזר, כאשר היא משקה אותו ואת גמליו.

הפעם השלישית כאשר הוא חוזר ומספר למשפחת רבקה את אשר התרחש לפני המפגש עם רבקה ליד באר המים, ובמהלך המפגש איתה.


מדוע חוזר המקרא על דברי אליעזר שלוש פעמים?

החזרה המשולשת של דברי אליעזר מעוררת שאלה פרשנית קשה.

מדוע המקרא מאריך ומפרט באופן מתמיה בסיפור?

נדיר למצוא במקרא כולו חזרה כזו באופן רציף בסיפור אחד!

לכאורה נדמה כי זאת חזרה מייגעת ומיותרת.

אך לחזרה זו משמעות רבה בסיפור כפי שנראה להלן. היא הכרחית

כדי שרבקה מצדה תוכל לבחור ללכת עם העבד לכנען כדי להינשא ליצחק.



'יפה שיחתן של עבדי אבות'

במדרש 'בראשית רבה' אנו מוצאים את הביטוי המעניין

של רב אחא: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים", המעניק חשיבות מהותית לדברי אליעזר בסיפור.

אך המדרש איננו מפרט את הרעיון ומסביר יותר.

ב'שיחה 'היפה ' מדובר כמובן בשיח שמנהל אליעזר העבד עם רבקה ומשפחתה, ממנה ניתן ללמוד 'תורה' ייחודית מבית אברהם. כך כותב בעניין הפרשן מלבי"ם:

"הנה התורה האריכה לספר דברי אליעזר להראות איך דבר דבריו בחכמה ודעת ולהודיע בזה מעלת בית אברהם"

זאת אומרת כי דברי אליעזר הובאו בסיפור שלוש פעמים כדי להצביע על אופיו ותכונותיו שלו, ובאופן לא ישיר, אך יותר משמעותי, להצביע ולהעיד על טיבו של שולחו אברהם, וכך גם על בנו -יצחק.

נציין כי החזרה על הדברים והרצף שלהם מוכיחים על אמינותו של העבד ויושרו. אליעזר גם מדגיש את מחוייבתו המוחלטת בשבועה לאברהם: "וַיִּשָּׁבַע לוֹ על הַדָּבָר הַזֶּה", ובהמשך הסיפור בביצוע השליחות לה התחייב: "כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי". כך ערך הנאמנות מתבטא במימוש אחראי לשליחות בעקבות השבועה לאברהם. אלה יצטרפו לשאר תכונותיו שיוצגו להלן.


האתיקה האברהמית

דברי אליעזר מובאים בפעם השלישית כאשר הם נאמרים בבית רבקה לשם הגיע כדי לספר למשפחתה: " וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן ". כך חוזר אליעזר על כל הסיפור שקראנו עד כה, מיציאתו מכנען, ההכנה לפגישה עם רבקה ועד להתבוננותו בהתנהגותה של רבקה.

המספר מבקש לומר כי מתוך חזרה זו על הדברים, אותה רבקה שומעת, אף היא יכולה לבחון את דברי אליעזר לאור מה שהתרחש ליד הבאר שם היתה נוכחת, וכך להיווכח באמינותו ויושרו של אליעזר ולהיות עדה בעצמה לתכונותיו והתנהגותו.

מתיאור זה היא תסיק לגבי ערכי החיים של שולחיו, אברהם ויצחק, כמו לדוגמה חשיבות ההבטחה והדיבור, והיחס לשקר ולאמת.

זאת לומר לנו כי רבקה תבחר ללכת לכנען בגלל סיבות ברורות וידועות לה. לרבקה יהיה רעיון בהיר במי מדובר, מיהו חתנה לעתיד.

כך היא נחשפת לאופיה של משפחת אברהם באמצעות דבריו החוזרים של העבד ומעשיו. להלן עוד כמה איפיונים ייחודיים.


בוחן החסד

דרך ה'בחינה באתיקה' שאליעזר עורך לרבקה (האם תשקה אותו ואת גמליו?) ניתן להבחין בערך המרכזי בו הוא דבק - החסד. בכך מתן חשיבות לתכונות המוסר של האישה בעיני אברהם ובנו יצחק. הערך המרכזי הנתבע מאשתו לעתיד של יצחק הוא התנהגות בדרך החסד.

זהו התנאי העיקרי לקליטתה של רבקה במשפחת אברהם.

כך, מתוארים מעשי החסד של רבקה הנעשים במהירות : "וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב" (באופן דומה לזו של חמותה שנפטרה זה מכבר, שרה, כאשר אירחה את שלושת המלאכים בדרכם לסדום).

לאחר שאליעזר מספר גם למשפחתה על הצלחת רבקה במבחן זה, על רבקה להבין שערך החסד הינו מרכזי למשפחת אברהם, והחיפוש אחר 'אשת החסד' היה מטרתו העיקרית של אליעזר בבואו לחרן. היא בהגיעה לכנען תמשיך להחזיק בערך זה יחד עם יצחק.


יכולת הנתינה

רבקה תלמד גם על יכולת ייחודית נוספת של משפחת אברהם נתינה שאיננה חוסכת.

אליעזר אינו מהסס להעניק מתנות הן לרבקה הן לבני משפחתה.

זוהי יכולת נתינה ספונטנית ללא חשבונאות: "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם".

כל מהלכיו של אליעזר הינם בגדר נסיון, הוא מכיר באפשרות לפיה רבקה או משפחתה יסרבו להצעתו לבוא איתו לכנען.


החסד האנושי והאלוהי

עשיית החסד נזכרה כבר בבחינה שעורך אליעזר לרבקה, אך חשיבות החסד מוזכרת שוב ושוב בסיפור, כבתפילת אליעזר לפני המפגש עם רבקה: "וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם".

בנוסף לכך גם בפנייתו אל משפחת רבקה מבקש אליעזר מהם לעשות איתו חסד: "אם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת ". עשיית החסד ככל הנראה איננה מצויה בכנען וזו הסיבה לשליחות אליעזר בחרן.


הכרת הטובה

לאחר ש'גילה' את רבקה, אליעזר מברך את אלהי אדונו:

"וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם". בכך מתבטאת יכולתו לזהות את הטוב , להכיר בחסד שזכה ולהודות על כך .


החירות לבחור

בדבריו אל משפחת רבקה בביתם מדגיש אליעזר את האפשרות הקיימת לסרב לבקשתו, הוא פועל מבלי לחץ מניפולטיבי, כי זהו התנאי האברהמי.

לכן הוא פונה אליהם במילים :"וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל".

זהו הביטוי לחשיבות לבחירה מודעת, רבקה מצטרפת אל משפחת אברהם בה הבחירה החופשית היא עקרון מפתח.


האחריות לשליחות

לאחר שלא קיבל תשובה ברורה ומיידית לשאלתו ממשפחת רבקה, אליעזר מבקש להשלים את משימתו ולא להמתין יותר.

הדחיפות למימוש השליחות מתבטאת בדבריו אל משפחת רבקה:

"אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי". זו דוגמה למחוייבותו הגדולה לאדונו, וביטוי לאחריותו והתמדתו בשליחות.


נסכם ונאמר כי מכל דברי אליעזר בשלבי הסיפור השונים החל מכנען, הקורא ורבקה מסיקים את עקרונות הבאים שהינם אבני הדרך של משפחת אברהם:

חשיבות קיום הבטחה, אמינות, יושרה, דיבור אמת, נחישות, פתיחות, הכרה בטוב והודאה עליו, חירות להחליט באופן רצוני, אחריות להשלים התחייבות , וכמובן עשיית חסד.

ערכי יסוד אלה של אתיקת משפחת אברהם מחייבים לפיכך גם את כל מי שמצטרף אליה.



"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".


19 views0 comments

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017